- 050-644-0453
שאלתי את הגוגל כמה תמונות מצולמות מידי שנה והוא נקב במספר הבלתי נתפס של 1.2 טריליון תמונות המצולמות מתוך הניידים לבדם, די הרבה…
היום יש גישה לאנשים למצלמות בין אם מצלמות דיגיטליות או בנייד. אם פעם היה צריך קרון עם סוס כדי לצלם תמונה היום המצלמה יכולה לשבת בכיס והיא זמינה בכל עת.
שמי יפעת קירשנבאום ארן ואני צלמת.
לאור השאלה ששאלתי למעלה אני שואלת את השאלה הבאה –
אם המצלמה כל כך נפוצה בשביל מה צריך בכלל צלמים…?
אנסה להסביר בעזרת שלוש דוגמאות מיני רבות :
להיות צלם פרושו להכיר את המכשיר ללמוד אותו ולהרגיש. המצלמה אולי מזכירה את העין האנושית והיא סוג של ניסיון להראות מה העין שלנו רואה, אבל בפועל המצלמה רואה אחרת מהעין. זאת גם הסיבה שבגללה לא תמיד אנחנו מצליחים להראות בצילום את מה שראינו בעיניים.
כדי להצליח לצלם תמונה טובה צריך לחשוב כמו מצלמה.
החישן של המצלמה קולט אור, גם העין קולטת את האור, אבל העין מאוד רגישה והמעברים של האור רכים יותר בראיה. מבינים את זה בעיקר שרוצים לצלם בזמן שהאור אינו אחיד כמו בשקיעה או בזריחה. בעין אנחנו רואים את החוף ואת השקיעה, אבל במצלמה רואים או את הצבעים של השקיעה וכתם שחור או את החוף וכתם לבן… יש פתרונות לצילום בשעות כאלו כמו שימוש בחצובה ויש גם אפשרות לקחת את החיסרון ולהפוך אותו ליתרון ולצלם סלואטים. להביע בעזרת המצלמה משהו אחר ממה שכולנו רואים.
האור הוא המפתח העיקרי להבנת הצילום.
צלם טוב יודע להשתמש באור לצרכיו, במקרה של הצילום השתמשתי באור המגיע מהחלון כדי להאיר ולהעצים את הנושא בתמונה.
אם עושים את זה נכון אפילו שום הופך לדבר :
עוד 'חיסרון' של המצלמה הוא עומק השדה וזה אומר שבמקרים מסוימים הרקע מאחור מטושטש יחסית, למה שמצולם מקדימה. בעין רגילה אנחנו לא רואים את ההפרדה, ה'חיסרון' הזה מאפשר את הדגשת והפרדת הנושא בצילום מהרקע. משתמשים בזה הרבה בצילום של פורטרטים:
אז למה צריך צלם?
כדי שיוכל להוציא מהמכשיר – המצלמה
את הנשמה, את הרגע, את האור
ופה אני נכנסת לתמונה…
